הבריאות שלך חשובה

בעיות שליטה בשלפוחית השתן ובפעילות המעיים ניתנות לטיפול ולשליטה בתסמינים שלהן. בניגוד לתפיסה הרווחת, אף אחת מהבעיות הללו אינה חלק נורמלי מתהליך ההזדקנות או כתוצאה מלידות. זהו מצב רפואי אשר חשוב להיוועץ בו עם גורם רפואי.

אין צורך להתמודד עם זה לבד, יש עם מי לדבר על כך.

חשוב לזכור שקיימים פתרונות וש-#ContinenceMatters

האזינו לכמה סיפורים של אנשים מהחיים האמיתיים.

סיפורו של ג'יובאני

סיפורה של רוברטה

מהי בריחת שתן?

מהי בריחת שתן?

בריחת שתן מוגדרת כאיבוד שתן בלתי רצוני או כזה הנעשה ללא שליטה. אנשים משתמשים בשירותים לעתים קרובות ועשויות להיות גם דליפות שתן.

בואו נלמד על בריחת שתן

בריחת שתן במאמץ

בריחת שתן במאמץ (SUI)*

מאופיינת באיבוד שתן בלתי רצוני בעת מאמץ: הרמת משאות כבדים, צחוק, שיעול, עיטוש או פעילות גופנית.

בזמן פעילויות אלו, גובר הלחץ על שלפוחית השתן, והשופכה או סוגר שלפוחית השתן אינם יכולים לעמוד בלחץ ואז שתן דולף.

*מערכת ™InterStim אינה בעלת התוויה לטיפול במצב רפואי זה

שלפוחית רגיזה (OAB)

שלפוחית רגיזה (OAB)

מאופיינת בלחץ מוגבר או התכווצויות בלתי תקינות של השלפוחית.

שלפוחית רגיזה (OAB) מורכבת ממספר תסמינים ומאופיינת בצורך פתאומי ובלתי ניתן לשליטה ולהתרוקנות שאינה סובלת דיחוי.

תכיפות ההתרוקנויות עשויה לעתים להתגבר ועשוי להתעורר צורך ללכת לשירותים פעמים רבות יותר במהלך היום או הלילה. עשויות להתרחש גם דליפות שתן.

במרבית המקרים, לא מוצאים את הגורם לכך, ואז ההגדרה היא שלפוחית רגיזה אידיופתית.

התסמינים השונים של בריחת שתן במאמץ או שלפוחית רגיזה המתוארים לעיל עשויים להתקיים זה לצד זה בו זמנית. במקרה זה, יוגדר המצב כבריחת שתן מעורבת.

שליטתך בשלפוחית השתן חשובה

שלפוחית רגיזה היא תופעה נפוצה מאוד, והיא משבשת את חייהם של מעל 17% מהאנשים באירופה4. בריחת שתן גורמת למצוקה רבה ופוגעת באיכות החיים. לא רק נשים סובלות מכך.

65% מהגברים ו-67% מהנשים הסובלים משלפוחית רגיזה4 דיווחו שהתסמינים שלהם השפיעו על חיי היום-יום שלהם. מצב זה עשוי להפוך פעילויות יום-יומיות פשוטות לאתגר ומקשה מאוד על פעילויות חברתיות.

אתם לא לבד

קיימים פתרונות

גם אם המסע עשוי להיות ארוך, קיימים פתרונות הזמינים עבורך, כך שיוצעו טיפולים המותאמים לתסמינים של כל מטופל. יש פתרונות זמינים.

במידה וקיים גורם ידוע לסימפטומים שלך, יש לטפל בכך ולתת לו מענה קודם כל.

על הרופא המטפל להציע אפשרויות לטיפול ראשוני:

  • טכניקות התנהגותיות: שינויים באורח החיים, שינויים בצריכת הנוזלים ובתזונה, תרגול לשלפוחית השתן, תרגילים לחיזוק רצפת האגן/פיזיותרפיה
  • תרופות

אם טיפולים אלו לא עובדים או אם קשה לך להתמודד איתם, ניתן להציע אפשרויות מיוחדות אחרות כמו נוירומודולציה סקראלית או רעלן בוטוקסין:

  • זריקות רעלן בוטוקסין: הזרקת רעלן בוטוקסין לדופן שלפוחית השתן עשוי להקל על תחושת הדחיפות על ידי מניעה מהעצבים ששולטים בשלפוחית לשלוח מסרים לשרירי שלפוחית השתן. יש צורך בהזרקות חוזרות
  • נוירומודולציה סקראלית: טיפול בנוירומודולציה סקראלית עם מערכת ™InterStim יכול לעזור להשיב את התפקוד התקין של שלפוחית השתן. טיפול זה מכוון לפתור את בעיית התקשורת בין שלפוחית השתן לבין המוח

מהי בריחת צואה?

בריחת צואה מונעת ממך לשלוט בפעילות המעיים שלך. עלולות להיווצר דליפות לא צפויות או שיהיה צורך לגשת לשירותים בתדירות גבוהה מאוד. ישנם אנשים החווים שילוב של שני תסמינים אלה.

הסובלים מבריחת צואה עשויים לחוות:

  • שלשול
  • צורך דחוף ללכת לשירותים ו/או לא להגיע לשירותים בזמן
  • עצירות
  • כתמים או לכלוך בתחתונים
משפחה במטבח

שליטתך בפעילות המעיים חשובה

בריחת צואה היא תופעה נפוצה יותר ממה שחושבים והיא משפיעה על 4.8-6.7% מהמבוגרים.3

אפשרי שאדם יסבול הן מבעיות שליטה בשלפוחית השתן והן מבעיות שליטה בפעולות המעיים.5

באירופה, 17% מהמבוגרים סובלים משלפוחית רגיזה.4 18% מהסובלים משלפוחית רגיזה עשויים לסבול גם מבריחת צואה6.

גם אם המסע עשוי להיות ארוך, קיימים פתרונות זמינים, כך שיוצעו טיפולים המותאמים לתסמינים של כל מטופל. אם קיים גורם ידוע לסימפטומים שלך, יש לטפל בכך ולתת לו מענה קודם כל.

על הרופא המטפל להציע אפשרויות לטיפול ראשוני:

  • טיפולים התנהגותיים: שינויים באורח החיים, שינויים בצריכת הנוזלים ובתזונה, תרגול לשלפוחית השתן, תרגילים לחזוק רצפת האגן/פיזיותרפיה
  • טיפול תרופתי: הרופא המטפל יכול לרשום לך טיפול תרופתי שיסייע לך לשלוט בתסמינים

אם טיפולים אלו אינם עובדים או אם קשה לך להתמודד איתם, ניתן להציע אפשרויות אחרות מותאמות אישית.

נוירומודולציה סקראלית

נוירומודולציה סקראלית היא טיפול מבוסס היטב עם תוצאות חיוביות לטווח הארוך כפי שהודגם בניסויים קליניים והינו טיפול מומלץ בהנחיות קליניות בינלאומיות. מעל 325,000 מטופלים ברחבי העולם, על פני 25 שנים7, קיבלו את מערכת ™InterStim לשליטה בשלפוחית השתן ובפעילות המעיים.

נוירומודולציה סקראלית על ידי מערכת ™InterStim משתמשת במכשיר מושתל קטן ששולח אותות חשמליים לעצבים ששולטים בשלפוחית השתן ובמעיים. המערכת עוזרת להשיב את תפקוד העצבים התקין כדי לאפשר מתן שתן וצואה בצורה תקינה8.9.

המכשור

קבלת טיפול ™INTERSTIM

טיפול ™InterStim מבוצע בשני שלבים:

  • שלב ההערכה
  • שלב ההשתלה

שלב ההערכה הנו שלב זמני וזה מבוצע להערכת יעילות הטיפול במערכת ™InterStim בחיי היום-יום. זהו הכלי היחיד שיכול לתת אינדיקציה לגבי התוצאות לטווח-ארוך של הטיפול.

מטופלים שחווים הקלה בהתסמינים שלהם בזמן ההערכה עשויים להיות מועמדים לשתל קבוע, כמו למעלה מ-325,000 מטופלים ברחבי העולם.

הידעת?...

הידעת?

שהערכת מערכת ™InterStim תראה תוך ימים ספורים האם טיפול במערכת ™InterStim יעיל עבורך?

אם שלב ההערכה היה מוצלח, הרופא עשוי להציע לך את השתל של מערכת ™InterStim.

מערכת ™InterStim מכילה:

  • נוירוסטימולטור מושתל, שהוא דומה לקוצב לב, המושתל מתחת לעור
  • מוליך הזרם, חוט דק (אלקטרודה) המזרים פעימות חשמליות עדינות אל העצבים השולטים במעי
  • שלט למטופל, מכשיר המאפשר לך להפעיל ולכבות את המכשיר לגירוי העצבי שברשותך ולהתאים את הגירוי.
  • רק במקרה של מערכת הניתנת לטעינה, מטען נייד שמאפשר את טעינת הנוירוסטימולטור

הידעת?...

הידעת?

שטיפול במערכת ™InterStim יכול לסייע בבריחת צואה כטיפול בפני עצמו או בשילוב עם טיפול בבעיות במערכת השתן?

למידע נוסף יש לפנות אל הרופא המטפל.

לחיות ללא מגבלות

עם מערכות ™InterStim, אפשר לחזור לחיות בדרך שלך

לבחור במערכת ™InterStim שמתאימה לך

חברת מדטרוניק מאפשרת לרופא ולך לבחור בין הנוחות של מכשיר שאינו מצריך טעינה, לבין הביצועים ארוכי-הטווח של מערכת נטענת.

שתי המערכות מתאימות לביצוע בדיקת MRI של כל הגוף* והן מספקות את אותו הטיפול עם אותן תוצאות לטווח-ארוך10,11 הנדרשות על ידך.

התוויות:

טיפול בנוירומודולציה סקראלית על ידי מערכת ™InterStim מותווה לשליטה בבעיות הבלתי-נשלטות (התפקודיות) הכרוניות הבאות של האגן ושל דרכי השתן או המעי התחתונות: שלפוחית רגישה, בריחת צואה, ואצירת שתן לא-חסימתית.

התוויות נגד:

דיאטרמיה. מטופלים שלא הציגו תגובה מתאימה לסטימולציה בבדיקה או שאינם מסוגלים לתפעל את הנוירוסטימולטור.

 

המידע המופיע לעיל אינו מחליף את המלצות הרופא המומחה המטפל בך.

www.medtronic.com/manuals

יש לעיין במדריך המוצר למידע מפורט בנוגע להוראות השימוש, תהליך ההשתלה, הנחיות נוספות והתוויות נגד, אזהרות, הוראות בטיחות ואירועים מסכנים אפשריים. למידע נוסף, יש ליצור קשר עם הגורם הרפואי המוסמך המטפל בך.

בטיחות ויעילות לא נקבעו עבור:

  • שימוש בילדים
  • הריון
  • דרגה גבוהה של צניחת איברי אגן שאינה מתוקנת

סימוכין:

1

Hunskaar S, Lose G, Sykes D, Voss S. The prevalence of urinary incontinence in women in four European countries. BJU Int. 2004 Feb;93(3):324-330. 

2

Eurostat EU28 data: https://ec.europa.eu/eurostat/data/database

3

Giebel et al. Prevalence of fecal incontinence: what can be expected? Int J Colorect Dis (1998) 13: 73–77 

4

Milsom, et al. “How widespread are the symptoms of an overactive bladder and how are they managed?“ A population-based prevalence study BJU Int. 2001 Jun; 87(9):760-6.

5

Soligo M, et al. Double Incontinence in Urogynecologic practice: A new insight; AM J Obstet Gynecol 189: 438 443 (2003).

6

Markland AD et al. Associated factors and the impact of fecal incontinence in women with urge urinary incontinence: from the Urinary Incontinence Treatment Network’s Behavior Enhances Drug Reduction of Incontinence study. Am J Obstet Gynecol. 2009 Apr;200(4):424.e1-8. doi: 10.1016/j.ajog.2008.11.023. Epub 2009 Feb 6.

7

Medtronic data on file.

8

Wendy W. Leng et al. How Sacral Nerve Stimulation Neuromodulation Works. Urologic Clinics of North Americad doi: 10.1016/j.ucl.2004.09.004

9

Gourcerol G. et al. How sacral nerve stimulation works in patients with faecal incontinence. Colorectal Dis. 13(8):e203-11 (2011)

10

Steven Siegel et al. Five year follow up Results of a prospective, Multicentre Study of Patients with Overactive Bladder treated with Sacral Neuromodulation. Journal of Urology Vol, 199, 229-236, january 2018.

11

Hull et al. Long-term Durability of Sacral Nerve Stimulation Therapy for    Chronic Fecal Incontinence Dis Colon Rectum 2013; 56: 234–245 DOI: 10.1097/DCR.0b013e318276b24c